<h1>ארחות חיים הלכ' תפילה סימנים ק"ט—ק"י</h1>
<h2>דף לג.</h2>
וכל ימות הגשמים אומר בגבורו' משיב הרוח ומוריד הגשם ובימות החמה מוריד הטל ובברכת השנים אומר בימות הגשמים ותן טל ומטר ובימות החמה ותן טל ברכה. ומנהג שנהגו לומר מוריד הטל ביום א' של פסח ומוריד הגשם ביום ח' של סוכות והטעם כדי שיצאו כל המועדות בטל לפי' מתחילין ביום ראשון ואין פוסקין עד יום ח' של חג לפי שהטל סימן ברכה לעולם. ובירושלמי מקשה ויתחיל מבערב ומשני לית כל עמא תמן פי' ויתחיל לומר מוריד הטל בערבית יום ראשון של פסח ומתרץ שלא ידעו כל העם בהזכרה זו לפי שאינם כלם בב"הכ בערבית. ואומר עוד ויתחיל ביוצר ומשני אף הוא סבר שהזכיר מבערב וכיון דחזו ליה שלא הזכיר ביוצר יודעין שלא הזכיר מבערב שכיון שהתחיל אינו פוסק. ירושלמי אסור ליחיד להזכיר עד שיכריז ש"צ לפני התיבה כמנהג, ומתפלת מוסף יום שמיני עצרת עד תפלת מוסף יום א' של פסח אומר משיב הרוח ומוריד הגשם וזה שאמרו ז"ל מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים שאומר ותן טל ומטר במקומות היבשים שצריכים להם מים מאד מששה במרחשון ואילך ובמקומות הלחים שאין להם צורך כל כך שואלין בששים בתקופה כ"כ הרמב"ם ז"ל ויום ס' כלאחר ס'. והר"ש ז"ל כתב ולענין טל ומטר חזינן מאן דסביר ליה כחנניה דאמר ובגולה עד ס' ר"ל כל הגלות כיון דזמן קצוב הוא עד ס' אפי' היכא דמצטרך מטרא קודם זמן זה אין שואלין בברכת השנים אלא בשומע תפלה וכן נמי כתב הרמב"ם ז"ל דאיי הים הרחוקים הצריכים מטר פי' קודם ז' במרחשון שואלים בשומע תפלה. והרמב"ן ז"ל כתב עכשיו במקומות אלו שצריכים מטר כבני א"י שואלין את הגשמים במוצאי י"ט שזהו דעת ר"ג שאומר בז' במרחשון שלא אמר כן אלא מפני עולי רגלים שיחזרו לבתיהם קודם שירדו גשמים ועכשיו בעונותינו שאין שם עולי רגלים מתחילין לשאול בתפלת ערבית של מוצאי י"ט וכן כתוב בפסקי הגאונים ז"ל. כתב הבעל האשכול ז"ל אנן קשיא לן שהם אמרו אע"פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם היה צריך לפרנסה אומרה בברכת השנים הילכך מפני מה אין אומרים שאלת גשמים בברכת השנים. ומתרץ כי כשאמר אם היה צריך לפרנסה אומרה בברכת השנים הטעם לפי שפרנסה צריכה לכל ואין בה היזק לשום אדם אבל מטר במקומות שאין להם צורך ממנו יש בו היזק לפי' אין לאומרו בברכת השנים שהיא ברכה מזומנת לכל העולם לגשמים ואומרה בשומע תפלה כשאר כל צרכיו. והטעם למה תקנו ז"ל גבורות גשמים מי"ט אחרון של חג ויום השאלה אינו רק לז' במרחשון או לס' בתקופה לפי המקומות מפני שמי"ט אחרון של חג ואילך זמן גשמים הוא אע"פי שאינם צריכים כיון שחג זמן גשמי שנה ושינוי העיתים החורף מן הקיץ צריכים אנו להודות לש"י בעת השינוי אבל השאלה לא נעשה עד עת הצורך עכ"ל. ואמרו ז"ל לשון שאלה בברכת השנים ולשון הזכרה בתחיית המתים לפי שברכת תחיית המתים אינה רק הזכרת גבורת הש"י ולפיכך נופל עליו לשון הזכרה אבל בברכת השנים שהיא שאלת הצרכים לפיכך נופל בה לשון שאלה. וי"א שלפי' אומרים מזכירים גבורות גשמים בתחיית המתים לפי שהגשם כתחיית המתים היא שקולה ומפתח כל א' מהם ביד הקב"ה ולא ביד שליח ולפיכך קבעוה בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים לפי שהיא פרנסה קבעוה בברכת פרנסה, ולענין שאלה כתב הר"ם נ"ע שיש בירושלמי ס' יום מעת לעת כגון אם נפלה התקופ' בלילה ימנה ס' יום מאותו הלילה ובאותו הלילה של ס' יום יאמר שאלה. וה"ה אם נפלה ביום שלא יתחיל כי אם ביום והר"פ כתב מיהו כיון דקי"ל כר' יוסי דאמר יום תקופה מתחיל החשבון אם כן מתחיל התקופה בחצי היום מ"מ אומר שאלה בליל ס' מיום התקופה ויום ס' מתחיל המנין.
